שער יציג הוא למעשה שער חליפין של מטבע חוץ כלשהו במונחים של המטבע המקומי.
שער רציף הוא שער עכשווי של מטבע חוץ במונחים של המטבע המקומי.

רוצים לקבל פרטים נוספים על 2 השערים? צפו במסמך אשר נכתב על ידי משה טיסונה:

הפוסט הכירו את השער היציג והשער הרציף – משה טיסונה הופיע ראשון במשה טיסונה - אתר הבית

בכתבה שהתפרסמה לאחרונה באתר כלכליסט דווח כי רפי מלניק, חבר הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, סיפר כי קביעת שער רצפה לדולר היא איננה רלוונטית ואינה בגדר אפשרות עבור בנק ישראל. כמו כן, הוסיף מלניק כי יש לבנק דרכים אחרות להתמודד עם השקל החזק. 

מאת: משה טיסונה – מערכת האינטרנט

לחצו להגדלה

משה טיסונה מציין כי השקל ממשיך להתחזק אל מול היורו והדולר ובכתבה צוין כי היורו צנח לשפל של 4.73 ש”ח. הירידה האחרונה, כך על פי הכתבה, הגיעה לאחר שנטען כי הבנק המרכזי של גרמניה מוכן לתמוך בהחלטות של הבנק האירופי המרכזי.

חלק מהצעדים שינקוט הבנק יהיו ריבית שלילית על פיקדונות, רכישות של הלוואות ועוד וזאת כדי לשמור את האינפלציה במצב יציב ולמנוע ממנה להגיע לרמות נמוכות.

חברת IDI VENTURES (איי.די.איי ונצ’רס), בבעלותו של היזם משה טיסונה, נחשבת למעניקת שירות חשוב ויחודיי, בכך שמלמדת את הלקוחות העסקיים כיצד לסחור במניות, מט”ח, נפט, זהב וסחורות שונות, על פי רצונם.

הפוסט משה טיסונה – האם הבנק הפדרלי יעלה את הריבית? הופיע ראשון במשה טיסונה - אתר הבית

בנק ישראל מחליט להסתכן ולהשקיע השנה 8% מהיתרות של המניות והמט”ח. הסכום המדובר עומד על כ-83 מיליארד דולר ומרביתו יושקע באגרות חוב ממשלתיות והיתר במניות הנסחרות בארה”ב ובאירופה.

מאת צוות האינטרנט – משה טיסונה

לחצו להגדלה

על פי כתבה שהתפרסמה באתר כלכליסט, לאחר שבנק ישראל אישר לחטיבת השווקים להכפיל את היקף יתרות המט”ח שניתן להשקיע במניות, אושרה חלוקת ההשקעות בפועל שיערכו השנה. ההשקעה באגרות חוב ממשלתיות תפסה את הנתח הגדול ביותר של היקף ההשקעות ומתוכננת לטווח של 1.3 שנים. אגרות החוב העיקריות יוסיפו להיות אגרות חוב נקובות בדולר, בלירה שטרלינג ובאירו, וחלק קטן יושקע בפוזיציות מטבעיות בדרום קוריאה, נורווגיה וסינגפור.

הסיבה לאחזקה ביתרות מטבע חוץ היא היכולת לשמר את המימון עבור פעולות חירום כלכליות, שנחוצות בזמן משברים. על כן, יתרות המט”ח של כל מדינה יהיו מוחזקות בנכסים בעלי סיכון נמוך ונזילות גבוהה. משה טיסונה מציין כי בכתבה הוסבר, שהסיבה שבנק ישראל לקח סיכון השנה, היא העלייה בהיקף יתרות המט”ח, המאפשרת להאריך את זמן הפדיון של ההשקעות. כמו כן, רכישות המט”ח על ידי בנק ישראל, נועדו לקזז את השפעות שונות על שער החליפין כמו הפקת הגז הטבעי.

איש העסקים והיזם משה טיסונה עוסק במגוון תחומים, ובהם אפיון מערכות, מניות, מטבע חוץ והשקעות נדל”ן באירופה.

הפוסט בנק ישראל ישקיע 83 מיליארד דולר במניות ובאג”ח הופיע ראשון במשה טיסונה - אתר הבית